#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכא. תניא הלוקח יין מבין הכותים וכו'. 1) והא ר""מ גזר על יינם 2) והרי רבי יוסי ור""ש ס""ל דגרי אריות הם 3) מדוע צריך להפריש תרומה גדולה הרי ממה שכתוב בתורה זהירים 4) והרי אינם חשודים על הגזל? "	"1) זאת נשנית קודם גזירה [א""נ במטהר יינם].2) כיון שפורשים מע""ז יותר משאר עכו""ם ומחזיקים בתורה שבכתב וגם אלהיהם אינם עובדים להכי כשגזרו על יינם של עכו""ם לא גזרו על של כותים א""נ הכא במטהר יינם.3) מה שאוכלים בעצמם מעשרים אבל לא מה שמוכרים דלא קפדי אלפני עור.4) לא חשיב להו גזל דהוי ממון שאין לו תובעים ועוד דכל זמן שלא הופרש אינו דומה להם גזל שעדיין לא נתחייב ליתן לכהן וללוי ועוד סומכים כותים על הדרשה ואכלת ולא מוכר [עיין מהרש""א. והפנ""י והמהר""ם שי""ף כתבו שתירוץ זה מיישב את הקושיה הקודמת מדוע הכותים אין מפרישים תרומה]."	גיטין תוס' כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכב. מה פירוש ""ומיחל"" ושותה מיד? "	"לרש""י מחלל מעשר שני בדבורא בעלמא על מעות שיש לו בבית ושותה בלא הפרשה. ולתוס' מתחיל או כמו מיהל פירוש מערב במים ומוזג."	"גיטין רש""י ותוס' כה:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכג. כיצד יתכן שאותו מ""ד יפסוק בסוגיא אחת שיש ברירה ובסוגיא אחרת שאין ברירה? (3) "	"לרב משרשיא לרבי יהודה ולר""ש תולה בדעת עצמו לית ליה ברירה ותולה בדעת אחרים אית ליה ברירה. התוס' חילקו דהיכא שמברר דבריו ומתנה בפירוש יש ברירה ואם אין מברר דבריו אין ברירה. עוד חילקו שבדבר העומד להתברר בודאי יש ברירה אבל בדבר שיתכן שלא יוברר לעולם אין ברירה <sup>מז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br><br>מז.  כתב הר""ן בשם הרמב""ן שדין ברירה הוא רק כשצריך לבחור בין שני דברים אבל כשזה רק לבחור בדבר אחד לא קשור לדין ברירה אא""כ זה דבר המסור ללב שאז שוב שייך לסוגית ברירה. עוד אפשר לחלק שבענין דאורייתא אין ברירה ובענין דרבנן יש ברירה.</span>"	גיטין גמ' ותוס' כה:		
